אסופה ראשונה – אברהם מטקוביץ

אוסף

אוֹסֵף מִלִּים גְּדוֹלוֹת
כְּמוֹ שְׁאִיפוֹת
אַךְ מִתְקַשֶּׁה לִנְשֹׁם נָכוֹן לָאַחֲרוֹנָה.
אוֹסֵף מִלִּים שׁוֹתְקוֹת
כְּמוֹ דְּמָמָה
כּוֹתֵב שִׁירִים לַמְּגֵרָה.

אוֹסֵף מִלִּים טִפְּשׁוֹת
כְּמוֹ מְבוּכָה
מַחֲבִּיא הֵיטֵב מִלּוֹת בּוּשָׁה.
אוֹסֵף מִלִּים שְׁלֵמוֹת
כְּמוֹ בּוּעָה
כְּמוֹ תִּקְוָה, וֶאֱמוּנָה.

אוֹסֵף תְּמוּנוֹת יָפוֹת
שֶׁיּוֹתֵר מֵאֶלֶף מִלִּים שָׁווֹת
הֵן לִי לוֹחֲשׁוֹת:
"מִלָּה זוֹ מִלָּה
הִבְטַחְתָּ לֹא לִפֹּל מֵהַסִּירָה
גַּם אִם קְטַנָּה הִיא, הִיא שֶׁלְּךָ."