הקונטרס שלי – שושנה ויג

 הגדרתו המדויקת של "קונטרס",עפ"י מילון אבן שושן, הוא גליון, רשימה, חוברת או מחברת. הקונטרס של המשוררת, חובר אליה ושוכן לצידה כאשר היא עולה על על משכבה בלילות. בחסות שעות השקט הברוכות שתורמת החשיכה, נטוות שורות השירים והמחשבות הסמויות ביותר מוצאות להן מקלט בין דפיו של הקונטרס מסביר הפנים. כול אותן מילים חסויות שנאגרו בו לאחרונה, הוצאו ממחבואן ואוגדו לספר שירים חדש.

לקורא הנפעם נדמה שהספר כתב את עצמו ובנשימה אחת בעוד המשוררת ניצבת לצידו ומנסה ללא הצלחה לבלום את שטף המילים המתפרצות מאליהן. ואכן, היא מודה ומתוודה שחלק ניכר מהשירים נכתב כיחידה אחת, הומוגנית ובלתי נפרדת באחד מהלילות הלבנים בו השינה הרחיקה נדוד ממנה.

חלקו הראשון והעיקרי של הספר, הנקרא גם "פתקי תפילה", מהווה יחידה נפרדת לגמרי מארבעה חלקיו האחרים העוסקים בפתקי מזל, פתקי אהבה, פתקי המלך ופתקי אמהות. ממש כהבטחת מוטו הספר: "מחפשת מילים בודדות כדי לומר לך המון", המילים נבחרו בצימצום ועם זאת כל מילה רבת משמעות.

מילות השירים נוצקות לתוך תבניות שיריות מוגדרות, שנבחרו היטב ויחד עם זאת נותרות אפופות מסתורין. גם האב אלכסנדר, שהוא הנושא הבלתי מעורער של שירי החלק הראשון, הוא חידה שמרובה בה הנסתר על הגלוי. נראה שהפגישה בינה לבינו הייתה צפויה מראש ולא היה שום סיכוי להימנע ממנה כשירושלים מספקת את הרקע האידיאלי ואת האווירה המתאימה. (חיה בנצל)