עבריתון – מסכות

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=10151355570086169&id=583456168

מה שאילן ברקוביץ כתב על עבריתון:

כמה מילים על כתב העת "עבריתון" שתיים, בעריכת שושנה ויג ויאיר בן חור, המגדירים אותו כ"כתב עת אחר" (על הגיליון הראשון של עבריתון כתבתי בעבר במדורי "משורר בשטח"). הגיליון השני ראה אור בפברואר 2013, אדר תשע"ג, והוא גיליון נושא הנקרא "מסכות". אני לא משוכנע כי הבחירה בנושא מיטיבה עם השירים שפורסמו בו או מגבילה את הבחירות בהם אך בעקבות הקריאה הראשונית בגיליון החדש, ובדבר העורכים שפורסם בו, ופוצל לשניים, …משום מה (אפשר לוותר על כך בגיליונות הבאים), מה שברור לי הוא ש"עבריתון" כאן כדי להישאר! הפסקה הראשונה שנכתבה בו היא מהיפות שקראתי לאחרונה בכתב עת המפרסם שירה (ב"עבריתון" מתפרסמים גם מאמרים וסיפורים, כשגם הפעם בולט מאוד סיפור של חנה לִבנֶה בשם "אל תכתבי דברים נשיים", בעמ' 39-38). הנה היא ככתבה וכלשונה: "כתב העת עבריתון עובר להילוך שני וזה בדיוק הזמן לומר דברים על אופיו. כתב העת צומח מתוך כוונה להעניק במה וחשיפה ליוצרים שלא תמיד זוכים לחשיפה לצד כותבים מוכרים וידועים, תוך הקפדה על איכות הכתיבה. נחפש יצירות שתהיה בהן אמירה מעניינת, מבט מסקרן, פן אחר. כתב העת אינו יכול להגדיר בדיוק את התפתחותו, הוא יתקיים בזכות היוצרים שיעבּוּ ויטפחו אותו ויישארו נאמנים לו". מה שהקסים אותי בדברים אלה, שנכתבו על ידי שושנה ויג, היא התמימות הברוכה המנשבת מהם, סימן לבאות. מבין השירים הרבים שהודפסו כאן כדאי לציין את שיריהם של אביחי קמחי; חיים ספטי; גליה אבן-חן; וטל איפרגן, כשירים מעניינים לקריאה. בעמ' 29 מצאתי שיר משל אֵילאור, שהוא כנראה שם עט (פסואודונים) של כותב מסוים, הנקרא "הַכְתָּרָה". תיאורו מבעית: "רק הגיליוטינה מאפשרת אותי. / אני מתנסה בשוטים אחרים/ אבל רק בזרועותיה אני / נעשה בן-אדם / גופני מגודר / חום הדם שזורם / מבשיל אותי הלאה / אני מוכפל בדם אני נמשח / בדם ופרצופי / אדמדם וקורן / צוויחותיי ניכרות / שעון התופת אילץ אותי / והוא והגיליוטינה / עושים ומולידים אותי". אני מקווה כי לכותב שלום. עוד בגיליון "מאמר מוטמע לאורכו", כלומר מאמר אחד, שמתפרסם קטעים קטעים, מאת אריאלה הירש-ישראלי, וכותרתו: "המסכה: מתחפושת בעמים למשתה ושמחה בפורים". לסיכום סקירה קצרה זו: שושנה ויג ויאיר בן חור: יישר כוח! המשיכו ליצור מחדש את עולמכם. תחזקנה ידיכם.