מה בין עריכה לשונית לעריכה ספרותית?

בימינו נהוג להבחין בין שני מקצועות עריכה: עריכה לשונית ועריכה ספרותית. כל סוג עריכה מתייחס לפן אחר של הטקסט, ו"תוקף" אותו מנקודת מבט שונה.

עריכה ספרותית

נתחיל בעריכה ספרותית. עבודתו של עורך הספרות ("העורך הספרותי") קשורה באופן ישיר לתוכן הטקסט.
הוא אחראי לאחידות התכנים ולנכונותם. הוא קובע אם הספר ראוי לפרסום אם לאו, ואם כן – מעביר אותו לידיו של עורך הלשון (לא לפני שעורך עריכה ספרותית)
שמבצע בטקסט עריכה לשונית בהתאם לרמת הכתיבה ולקהל היעד.

עריכה לשונית

לאחר שהטקסט עבר עריכה ספרותית ונקבע כי הוא ראוי לפרסום, מגיע תורו של עורך הלשון לעבור על הטקסט לצורך עריכה לשונית. עורך הלשון אחראי באופן ישיר לצורה שבה הדברים נכתבים, ופחות לתוכן,
אם כי כמובן חייב להתייחס לתוכן כדי לערוך לשונית, אך עיקר תפקידו לוודא שהצורה שבה הדברים נכתבים הולמת, יפה, ברורה וקליטה.

שנינו ביחד וכל אחד לחוד

בעבר עורכי ספרות היו גם עורכי לשון, ועורכי לשון היו גם עורכי ספרות. היום נהוג, כאמור, להפריד בין שני התפקידים, בעיקר מפני שאלו הן שתי תפיסות שונות של הטקסט.
כל עורך מתייחס להיבטים שונים בטקסט: עורך ספרות מתייחס לטקסט כמכלול, לתכניו ולנכונותו, ועורך הלשון מתייחס יותר לצד הלשוני של הטקסט ופחות לצד התוכני (אם כי חייב להתעמק בתוכן כדי לערוך מבחינה לשונית), והוא אמון על הצורה,
על השפה שתתאים לרמת הטקסט ולקהל היעד. בכל מקרה, שיתוף פעולה פורה בין עורך הספרות לעורך הלשון, וכמובן –בין שניהם לבין מחבר הטקסט – רק ייטיב עם הטקסט וישפר אותו.

כותב: יאיר בן חור

השארת תגובה