סיפור חייו רב התהפוכות של ילד 171 אדום משתרע בין שדה חצבים לבנים זקופי קומה ביישוב קטן על שפת הכנרת לבין שדות ירוקים ופטריות שמפיניון חבויות באדמת כפר קטן בצרפת.
במרחב הזה בין הגלוי לסמוי מקיצה המודעות ביום חם אחד בעודו יושב, כשגבו אל השמש ופניו אל אימו המספרת.
במרחב הזה הוא נאלץ לגדל את עצמו תוך ניסיון בלתי פוסק ובלתי מתפשר לפענח את חידת חייו שהולכת ונפרשת. יש עובדות ידועות ויש פיסות סיפור מופקדות אצל אימו האהובה, אלא שהיא נלקחת ממנו בדמי ימיה ומותירה לו אחות קטנה, אב חורג וסיפור חיים לא מפוענח.
הכמיהה לחשיפת האמת על עצמו שזורה באימוץ נחוש של חיי הווה על שפת האגם, בחיבוק עם הטבע שמרתק אותו ומעניק לו נחמות קטנות ומטעין את נפשו הצעירה בכוחות לגבש זהות עצמאית שאינה תלויה בזולת.
ככל שחולפות השנים מתגבר בו הצורך לחשוף את זהות האב הלא נוכח ולפרוע ממנו את סגירת המעגל .אולם, האיש הזה, מנחיל בסופו של דבר אכזבה ובוחר להישאר נסתר במקום הבטוח מאחורי פרגוד העבר.
אלא שילד 171 אדום לא נשאר ילד. הוא נשא באחריות על חייו וגידל את עצמו באומץ ובנחישות להיות בן זוג, אב וסב נוכח בחיי בני משפחתו – להיות אדם אוהב מעורב ופתוח ליפי העולם וליפי צאצאיו, אדם שבחר לא לוותר על עצמו ולא על בני משפחתו. להיות אדם שגילה בתוכו את יכולותיו וכישרונותיו וממשיך לתת להם ביטוי. הספר המרתק הזה הוא עדות נאמנה ומרגשת לכך.
תיקי נווה, עין־גב
