הילד מן השואה – יצחק פיינגולד

הספר "ילד מן השואה" מאת יצחק פיינגולד, 1931 הינו עדות למסלול חיים של הגיבור. המחבר חווה נדודים ואבדה דרכו למשך ארבע שנים במלחמת העולם השנייה. יצחק עלה לארץ ישראל, והקים משפחה שכללה שלושה ילדים. למרבה הצער החיים לא היטו עמו חסד. בנו הבכור טוביה נפל בעת השרות הצבאי ורעייתו אנט הלכה לעולמה בטרם עת בגיל חמישים ושמונה בלבד. יצחק פיינגולד כתב את זיכרונותיו בשנים האחרונות. סייעו לו בעריכת החומר בתו שושנה ויג ועינת איינשטיין נציגת "עמך" נתניה.
כתיבתו של יצחק מבטאת את רצונו של האב והסב להנחיל לילדיו ולנכדיו את זיכרונותיו לאורך המאה העשרים. בחייו רגעי עצב וסבל רבים לצד הישגים, צמיחה והעצמה.
"גרנו בעיירה קטנה בשם קראסנושלץ' שבפולין, כמאה קילומטרים מעיר הבירה וורשה. בעיירה חיו הרבה יהודים, כמעט את כולם הכרנו. רוב היהודים היו דתיים. זכור לי שבביתנו שמרו הוריי על מצוות היהדות. אמי שמרה על כשרות עד כמה שיכולה הייתה. חגגנו את חגי ישראל. למדתי בחדר להתפלל. צביון יהודי היה חשוב לכל היהודים בעיירה. אולם לא היינו דתיים, היינו מסורתיים. אבי נחשב "חופשי" מבחינה דתית. גרנו במרכז העיירה, ליד ביתנו עמד בית כנסת." מתוך הספר.
ספר מטלטל וסוחף, כתיבה ישירה על חוויות אישיות, שנחוו במהלך עשרות שנים בגולה ובארץ ישראל.