
השמות שמורים במערכת – בלפור חקק ושושנה ויג
"הספר כתוב כולו בלשון פיוטית מאוד, אין בו כמעט התרחשות, וזאת שישנה – היא על הרוב חשודה כווירטואלית, ושני המתכתבים ביניהם – משורר ומשוררת – הם חסרי שם. חלקים רבים מהרומן עוסק – כמקובל בשירי משוררים – בארס פואטיקה, ממנה לומד הקורא שהכותבים אינם כפופים לשום חוק פרוסודי, שאין צורך בחוקים בכתיבה."
"כשאני קורא את הכותרת המשנית – "רומן מכתבים" – אני מצפה ליצירה אפית ארוכה, כתובה בפרוזה, בה ריבוי גיבורים, מרכזי התרחשות ועלילה, שבאים לידי חשיפה בהתכתבות בין שני גיבורים או יותר; והנה, רומן שלפנינו שובר את כל המוסכמות עליהן גדלנו ולמדנו: "השמות שמורים במערכת" כתוב כולו בלשון פיוטית מאוד, אין בו כמעט התרחשות, וזאת שישנה – היא על הרוב חשודה כווירטואלית, ושני המתכתבים ביניהם – משורר ומשוררת – הם חסרי שם."
"אין ספק שמדובר ברומן שונה לחלוטין מרומן המקובל – מי יודע – אולי מדובר בסוגה חדשה."
(ד"ר משה גרנות)