שירת הנוגה הנסתר

ספר הביכורים "קחי נשימה, כתבי" לנגה סוירי מבטא את עולמה הפנימי של יוצרת שבחרה לצאת לאור מתוך הבשלה והשלמה עם השינויים שהתחוללו בעולמה. היא עוזבת את העיר ועוברת לאזור כפרי. היא מתחברת בשיריה למהות שהיא החביאה שנים רבות.
בין השיטין אנו נסחפים אחר מסע אישי, פנייה של המשוררת אל האני הפנימי שלה, חשיפה התשוקה לשינויים: שירה שהיא דיאלוג אודות הרצון לפרוץ ממקום מוכּר למקום חדש.
שיריה של נגה סוירי מגוונים מאוד ומקיפים מעגלים של זהות ושייכות: שירתה מתכתבת עם דמויות משפחתיות, עם אביה ואמה. היא כותבת בגעגועים אל אביה ורבה השפעתו עליה. ספרה של נגה מבטא מעברים בחיים, חיי האדם על מורכבותם, דילמות ולבטים בתקופות שונות.
וַאֲנִי נוֹשֵׂאת עִמִּי אֶת הַבָּתִּים.
מְשַׁמֶּרֶת אוֹתָם
בְּחֻלְיוֹת הַחַיִּים.
בָּתַּי – נִצְמְדוּ בִּי,
נִצְרְבוּ בְּמַחְזוֹר הַדָּם.

המשוררת לוקחת נשימה ואוספת הכול לבתים של זיכרון: שיריה נעים לאורך תקופות וזמנים ונודדים בין הקרוב לרחוק. בשירתה של נגה מוצאים אהבה לטבע ואהבה לאדם, התבוננות בנוף אורבני מולך הנוף הכפרי. יוצרת פורייה שכותבת באומץ וחושפת את עולמה הפנימי שעובר שינויים. כותרת הספר "קחי נשימה, כתבי" מבטא את היות הספר שייך לז'אנר הוידוי. לפנינו ספר מרגש ושובה לב, ואנו חשים כמה הכותבת מודעת לכוחה של השירה לתת ביטוי עוצר נשימה וכמה היא מודעת לערכן של המילים.