ציפור בודדה – שירי הייקו – איתמר רבי
ציפור בודדה – שירי הייקו – איתמר רבי ספר שירי הייקו שכתב איתמר רבי : עַל רֹאשׁ הָעֵץ צִפּוֹר בּוֹדְדָה עִם סוֹד בַּלֵּב. * קַיִץ חַם. רוּחוֹת חַמְסִין צוֹרְבוֹת אֶת בְּשָׂרִי
שירי אהבה – דויד לידר
052-381-2109 davidgoodlife10@gmail.com על שירי אהבה – דויד לידר עומקים של הגות נשברים כגלים אל חוף השירים הכלולים בספר. השירים נפרשים על פני מסע חייו של המשורר מהיותו צעיר בן 20 ועד קרוב לגילו כיום 44. מסע החיים כאן כולל נקודת שבר, וממנה יציאה אל גילוי השירה, הארץ, והאהבה, כולם ככוחות מרפאים בחיי המשורר. כל זאת, כמעין אמירה על האוניברסלי בתקופה זו
יללות ונביחות
ספרה השני של ציפי הראל "יללות ונביחות" הוא ספר לירי שבו מתנהל שיח גלוי וסמוי בין המשוררת לבין הסביבה שלה שבו היא משתמשת במטאפורות מעולם בעלי החיים כדי להמחיש את עולמה הפנימי. ציפי הראל אוֹר בִּקְצֵה הַזָּנָב הַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָהמִתְבּוֹנֶנֶת מֵרָחוֹקבַּדֻּבָּה הַקְּטַנָּהמְחַפֶּשֶׂתאֶת כּוֹכַב הַצָּפוֹן פָּעוֹט מִתְנַדְנֵדעַל עַרְסַל יְרֵחִימְדַקְלֵם שִׁיר עֶרֶשׂלְכָל הַשָּׁמַיִםשֶׁנִּבְרְאוּ בִּשְׁבִילוֹ אַלְפֵי כּוֹכָבִים מוֹצְצִים בַּלַּיְלָה אֶת אוֹר
האנתולוגיה "שבילי הבחירה"
האנתולוגיה "שבילי הבחירה" היא האנתולוגיה החמישית שיוצאת לאור בהוצאת פיוטית. האנתולוגיה היא אסופת שירים של חמישים וחמישה יוצרים עכשוויים ששלחו שירים שבחרו בנושא הבחירות האישיות שלהם בתחומים שונים. שלומית כהן אסיף גִּלְגּוּל אַחֵר "לֵךְ הַבַּיְתָה וְתִוָּלֵד מֵחָדָשׁ" (הרמן מלוויל) הַגִּלְגּוּל הַזֶּה לֹא הִצְלִיחַ לְךָ הַתְחֵל הַכֹּל מֵהַהַתְחָלָה, כְּתֹב מַחֲזֶה חָדָשׁ לֵךְ בְּסִמְטָה אַחֶרֶת. כָּבַשְׁתָּ אֶת סִמְטַת הַטָּעֻיּוֹת טָעוּת אַחַר טָעוּת
עד שתשרוף אותי האהבה
על הספר עד שתשרוף אותי האהבה – שושנה ויג שירתה רבת-הפנים של שושנה ויג מוצאת ביטוי בתחומים רבים ובספר זה היא מתרכזת בנושא האהבה. על אהבה חושנית ורוחנית, על מילוי ציפיות ואכזבות מרות, על תום וטוהר ועל חמקמקות וסבל, על הקרבת כל הקיים למען האהבה ועל חרטה כואבת.סונטות רבות נכתבו במשך דורות על צורות אינסופיות של אהבה, ובספר זה הקורא
נעמי גמליאל
נעמי גמליאל לְמִידָה אַתְּ לוֹמֶדֶת, אִשָּׁה, כָּל יוֹם בְּכָל שָׁעָה לוֹמֶדֶת מָה שֶׁלֹּא יָדַעְתְּ, עַל מָה שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתְּ. עָמֹק בְּתוֹכֵךְ בְּמַעֲמַקֵּי הַלֵּב נוֹתָר מָקוֹם אֶחָד נָעוּל מַמְתִּין לְהִתְגַּלּוֹת. אָמַרְתְּ לְעַצְמֵךְ: תַּגִּידִי כֵּן, שִׁכְנַעַתְּ עַצְמֵךְ לְהִכָּנֵס לַלֹּא מֻתָּר אֶל הַנִּסְתָּר. הַאִם בֶּאֱמֶת הֶאֱמַנְתְּ? לָמָּה לְהוֹרִיד מַסֵּכוֹת מֵעֵינַיִם עִוְּרוֹת אֲטוּמוֹת שֶׁאֵינָן מַבְחִינוֹת בַּמַּרְאוֹת הָעֲכוּרוֹת. מִתְהַלֶּכֶת אַתְּ עַל חֶבֶל דַּק מְחַפֶּשֶׂת לְהוֹתִיר חוֹתָם,
