מאת שושנה ויג:

ספר שירה חדש בהוצאת פיוטית, ינואר 2018

"אתמול, היום, תמיד" מאת נירה הרדוף

עורכת: ציפי הראל

אודות המחברת:

נירה הרדוף, נולדה בארץ ישראל. גדלה בעפולה, בירת העמק.

למדה הוראה בסמינר גורדון חיפה, ספרות ולשון אנגלית במכללת אורנים (BA), ספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה (MA) ולימודי תעודה בתרגום, בית ברל.

זהו ספר שיריה הראשון המוקדש לזכרו של בעלה, יורם.

אודות הספר:

בספר 4 שערים – חוּטִים פְּרוּמִים / לְעוֹפֵף בְּתוֹךְ הַיּוֹפִי / בֵּין אָלֶף לְתֹהוּ / בְּסֵתֶר כְּנָפָיו – בהם משלבת הרדוף שירי טבע ונוסטלגיה בניחוח ארץ ישראל לצד שירים אקטואלים, ושירי אהבה וזוגיות לצד שירי הגות – על החיים, על המוות ועל כל מה שביניהם.

שם הספר "אתמול, היום, תמיד" בהשראת המשפט הלטיני: "Ieri, Oggi, Sempre".

שירים נבחרים מתוך הספר:

שנה חדשה

דֶּצֶמְבֶּר כּוֹאֵב נִשְׁאַר מֵאָחוֹר –

חֹרֶף שֶׁל שָׁנָה חֲדָשָׁה

סוֹעֵר מוּלִי בַּחַלּוֹן

וְהָעִיר חֲשׁוּכָה.

רַגְלַי הַיְּחֵפוֹת עַל מַרְצֵפוֹת קְפוּאוֹת

שֶׁקֹּר עוֹלֶה מֵהֶן

עוֹבֵר בֵּין הַבְּהוֹנוֹת, עוֹטֵף קַרְסֻלַּי,

מְטַפֵּס בְּמַעֲלֵה שׁוֹקַי, יְרֵכַי, מְכַוֵּן אֶל הַלֵּב.

‏מֵהַמִּטָּה הָרֵיקָה הִתְנַדֵּף כְּבָר הַחֹם

וַאֲנִי עוֹד מוּל הַחַלּוֹן

צוֹפָה, מְצַפָּה

שֶׁאוּלַי עוֹד תָּשׁוּב

וְיוֹדַעַת שֶׁלֹּא.

וְהַקֹּר כְּבָר הִגִּיעַ לַלֵּב.

נולד עם הקיץ

ליורם 21.6.1935-17.12.1990

אַתָּה, שֶׁנּוֹלַדְתָּ עִם בּוֹא הַקַּיִץ

בַּיּוֹם הָאָרֹךְ בַּשָּׁנָה

הָלַכְתָּ בַּחֹרֶף בְּיוֹם קָצָר

בֵּין הַיּוֹם הַנִּמְשָׁךְ הַמַּבְטִיחַ שָׁנִים

לְבֵין הַיּוֹם הַקָּצָר הַמֵּפֵר הַבְטָחוֹת וּזְמַנִּים.

‏חָלְפוּ יְמֵי חַיֶּיךָ, יָמִים יְקָרִים

הָיוּ וְתַמּוּ –

כִּי הַיּוֹם בּוֹ הָלַכְתָּ הָיָה כֹּה קָצָר.

אָז בְּכָבְדָּהּ חַשְׁרַת עֲנָנִים

שָׁמַיִם הִקְדִּירָה, הִשְׁקְתָה אֲדָמָה

בִּגְשָׁמִים שֶׁל דְּמָעוֹת.

בְּטֶרֶם עֵת שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ

וְהִקְדִּימָה לָרֶדֶת חֲשֵׁכָה

עַל מִי שֶׁנּוֹלַד בַּיּוֹם הָאָרֹךְ בַּשָּׁנָה

וְהָלַךְ כְּשֶׁהַיָּמִים כֹּה קְצָרִים.

כמו העץ*

וְאִם אֲנִי כְּמוֹ הָעֵץ

הַבּוֹדֵד בְּלִבּוֹ שֶׁל יַעַר –

גַּם אִם אֶקְרָא‏

לֹא יִשָּׁמַע קוֹלִי

וְאִם אֶפֹּל

‏עַיִן לֹא תִּרְאֵנִי,

יָד לֹא תּוּשַׁט לְהָרִימֵנִי.

וַעֲדַיִן אֲנִי הוֹלֶכֶת אֶל אוֹתוֹ הַיַּעַר

לִצְעֹק שָׁם בְּקוֹל.

* לפי משל זן: איזה צליל משמיע עץ שנופל ביער ואין מי ששומע את נפילתו?

חוה

לְאָדָם נִתְּנָה חַוָּה

לַחֲרֹשׁ בָּהּ וְלִזְרֹעַ בָּהּ

וּבַלַּיְלָה, דֶּרֶךְ גֶּבֶר

וַעֲלֵי צוּר לָחַשׁ נָחָשׁ:

אִכְלִי, אִשָּׁה

‏לִמְדִי, אִשָּׁה

עַל דַּעְתֵּךְ עִמְדִי, אִשָּׁה.

פְּרִי עֵץ הַדַּעַת בְּזֵעַת אַפַּיִךְ

בְּצַעַר וּבִכְאֵב,

יְלָדַיִךְ.

לְאָדָם נִתְּנָה חַוָּה

וְחַוָּה לְעַצְמָהּ.‏

אבירי שלי בא רכוב

רָאִיתִי סוּסִים לְבָנִים דּוֹהֲרִים

בֵּין עֵצִים לְיַד נָהָר

וְכָמַהְתִּי לִמְקוֹמוֹת יְרֻקִּים.

רָאִיתִי סוּסִים לְבָנִים

וְרָצִיתִי עַל גַּבָּם לִשְׁעֹט

בָּעֲרָבוֹת מֻשְׁלָגוֹת שֶׁל יְמוֹת חֹרֶף

וּלְהֵעָלֵם בַּלָּבָן.

רָאִיתִי סוּסִים לְבָנִים

וְקָשַׁרְתִּי

לָהֶם כְּנָפַיִם.

סוּסֵי פֶּגָסוּס מְכֻנָּפִים –

לַשָּׁמַיִם שְׂאוּ גַּעְגּוּעַי

לָאֵינְסוֹף הַכָּחֹל.

סוּסִים לְבָנִים, חַפִּים

מֵאַבִּירִים וּמִשִּׁרְיוֹנָם הַנּוֹצֵץ

אַבִּירִי שֶׁלִּי

בָּא רָכוּב עַל אוֹפַנָּיו

בִּשְׂדֵרַת דִּקְלֵי הַוָּשִׁינְגְּטוֹנְיָה. ‏‏

אור של יום קרה

הַחַזָּאי אָמַר: צְפוּיָה קָרָה בָּעֲמָקִים

הוּא לֹא אָמַר דָּבָר עַל הָאוֹר הַנָּדִיר בְּיוֹם שֶׁכָּזֶה,

אוֹר שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בִּשְׁאַר הַיָּמִים –

שָׁקוּף וְכָסוּף, צוֹבֵט בְּנִימֵי נְשִׁימָתִי,

‏מְרַמֵּז עַל לֹבֶן קַרְחוֹנִים ‏

וְאֵד עוֹלֶה וְעוֹטֵף כָּל מִלָּה שֶׁאָמַרְתִּי –

כָּל צְלִיל נִשְׁמַע אָז כְּמוֹ זְכוּכִית מִתְנַפֶּצֶת,

קוֹל רִסּוּק תִּקְרַת הַבְּדֹלַח עַל שְׁלוּלִיּוֹת.‏

הַס, כָּל דְּמָמָה הִיא צִפִּיָּה, כָּל דְּמָמָה הִיא גַּעְגּוּעַ

כִּסּוּפַי הַלֹּא בְּרוּרִים לְפַרְוַת דֻּבֵּי קֹטֶב לְבָנִים,

לִשְׂמִיכוֹת שֶׁלֶג עַל שָׂדוֹת וְעַל עֵצִים, לְזִגּוּג קֶרַח עַל אֲגַם

רְחִישׁוֹת לְבָבִי בְּאוֹרוֹ הַקָּסוּם שֶׁל יוֹם קָרָה.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן