הרואין


בספר השירה “הירואין” חושפת המשוררת מסע התאהבות למושא אהבה, שלעיתים נדמה כדמות מוחשית קיימת ולעיתים כיישות ערטילאית מדומיינת, פרי הזייתה של המשוררת. מסע שמציב את ההתאהבות כמושא בפני עצמו.

בשירים רבים נראה כי המשוררת מבקשת למוטט ולמחוק את כל גבולות האהבה והתשוקה עד לאינסוף של ההכרה והידיעה, אך בשירים אחרים מתברר כי אותה שאיפה להתמסרות טוטלית, מטלטלת ומייסרת את נשמתה. ובאותה עוצמה של התאהבות, היא מבקשת להימלט מהתחושות העזות אל רִיק של שקט ומנוחה.

בבחירת שם הספר “הירואין” משקפת המשוררת את עוצמת הקונפליקט האדיר הזה, שבין ההתמכרות המענגת והמטריפה עד לכדי אובדן חירות, לבין הרצון העז להיגמל ולהיות חופשיה משעבוד לרגשות.

השארת תגובה