כיתוב על הדש

צריך הרבה כישרון כדי להפוך את תהליך ההזדקנות לחגיגה צבעונית מרגשת ומעוררת חושים, עד כדי כך שגם מה שנתפס בעינינו ככיעור הופך ליופי, הרתיעה מתחלפת בסקרנות, והפחד משנה צורתו לקבלה נטולת שיפוט של מגוון הרגשות המנוגדים המתקיימים בתוכנו, כתהליכי הטבע עצמם.

בדמיון עשיר וביד רכה ומיומנת, שהמילים זורמות דרכה בטבעיות רבה ומעוררת התפעלות, מעבירה המשוררת תמונות חיים, שאנו לרוב נמנעים מלהתבונן בהן – בין אם אלו חוויות עבר לא נעימות, או מבט עתידי אל הדרך הבלתי נמנעת שמחכה לנו. 

הגם ששיריה של גודאל מתנועעים כעלים ססגוניים בין עבר לעתיד, הם מתמקדים בהווה – בעכשיו והרוח הפילוסופית הנושבת מביניהם, מזכירה שכל מה שיש לנו בביטחון גמור – הוא רק הרגע זה.

אם צריך הוכחה שהנפש אינה מזדקנת, הרי שספרה של מירי כהן גודאל הוא עדות חיה ואותנטית, הנושאת בשורתה לדורות!

ציפי הראל

כריכה אחורית

פריחת שלכת" הינו ספרה השביעי של המחברת מ. כהן גודאל שפרסמה עד כה שלושה ספרי פרוזה ושלושה ספרי שירה.

ספר שיריה השלישי "רק תפילתי לבדה" זכה בפרס אקו"ם לעידוד היצירה בשנת תשס"א.

שמו של הספר מבטא את הלבלוב היצירתי של המחברת, שחוגגת השנה ״גבורות".

השירים נכתבו בהשראת מגוריה בדיור מוגן והמפגש עם הזקנה, על כל היבטיה, דרך דמויות ומקומות במצבים שונים. בשילוב דמיון, רגש, מבט מקורי ומעמיק, נוצרו השירים.

הספר מכיל גם שירי ילדות כואבת בצל המנדט הבריטי ומלחמת השחרור.

סגנון כתיבתה של המשוררת הינו אמיץ ולא מתייפייף, חושפני ומרומז כאחד. שיריה מאופיינים בחריזה טבעית ובלתי מאולצת, כתובים בשפה פיוטית ועשירה המושפעת לא מעט מהמקורות. זאת, יחד עם כתיבה מודרנית, המתובלת בעצב ובהומור, ומבליטה את הפרדוקסים הרבים בחיינו.

המחברת, ילידת ירושלים, בוגרת החוג לספרות השוואתית באוניברסיטת בר־אילן. מתגוררת כיום בדיור מוגן. נשואה, אם לשלושה ילדים וסבתא לנכדים.