בִּרְחוֹב בֶּן צְבִי בְּדִירַת קוֹמוֹתַיִם, הִתְגּוֹרֵר לוֹ זוּג מְבֻגָּר, זוּג נֶהְדָּר (אֶפְשָׁר אַף לוֹמַר: זוּג מִשָּׁמַיִם), שׂוֹכְרִים הֵם הָיוּ מִזֶּה שְׁנָתַיִם, דִּירָה יְשָׁנָה מְעַט, בָּעִיר גִּבְעָתַיִם.
וְלַזּוּג הַנִּפְלָא, סָפְתָא סַפְתּוֹנִי וְסַבָּא סַבּוֹנִי, הָיָה נֶכֶד קָטָן וּשְׁמוֹ רוֹנִי.
וּבְדֶרֶךְ שֶׁל קֶבַע, בְּעַרְבֵי שִׁשִּׁי, מוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹ אֲפִלּוּ, סְתָם כָּךְ, אַחֲרֵי הַגַּן, בְּיוֹם שֶׁל חֹל, אֶל הַסָּבִים הָיָה רוֹנִי מַגִּיעַ לֶאֱכֹל.
כִּי הֲכִי בָּעוֹלָם, יוֹתֵר מִכָּל אָהַב אֶת הַשְּׁנִיצֶל שֶׁל סָפְתָא לִזְלֹל.