לְאֹרֶךְ קַו הַחוֹף שֶׁל הַלֵּב שׁוֹכֵן גַּל מִתְאַהֵב.
גַּל עוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּקֶצֶב פְּעִימוֹתָיו שֶׁל הַיָּם.
אֲנִי קוֹרֵאת לוֹ שֶׁיַּעֲטֹף אֶת לִבִּי,
שֶׁיִּגַּע בַּמָּקוֹם הַהוּא,
הַשּׁוֹאֵף לַעֲלוֹת בַּקֶּצֶף הַלָּבָן.
הַגַּל מִתְנוֹעֵעַ בַּחֹפֶשׁ שֶׁלּוֹ.
אֵין לוֹ בְּחִירָה כָּמוֹנִי.
קַו הַחוֹף שֶׁלּוֹ מִתְפַּתֵּל.
הָאַהֲבָה מְשַׂחֶקֶת בּוֹ,
עַד שֶׁהוּא נוֹחֵת בְּתוֹךְ הַיָּם
וּמִתְפּוֹגֵג לוֹ.

זהו ספרה השני של חגית סקורה ג׳רבי, כותבת שירה, בעלת תואר שני בספרות, שאהבתה הגדולה — גלישת גלים.
"קולות של חיים" ספר הביכורים שלה, יצא לאור בשנת 2016.