ספרים

עמית גלילי מזמין את הקורא למסע בזמן אל ילדותו .חווית האבהות הביאה אותו לכתוב את קובץ שיריו הראשון “אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל”, שם נפתחת יריעה לחוויות ילדות מעולמות שונים המתקיימים בעולמו של כל ילד; משפחה, חברים מתקופת הגן ומבית הספר היסודי. בלשון קלה, מחורזת והומוריסטית מצליח הכותב  ללכוד רגעים מופלאים חד פעמיים הנוטים להתפוגג וכובש את לבם של ילדים ומבוגרים כאחד. עמית גלילי, יליד פתח־תקווה 1973,  מתגורר בהוד־השרון, נשוי

אהבה באה מאב – אילנה סגל אילנה סגל היא אשת חינוך ברוח יאנוש קורצ’אק. מלמדת ספרות ולשון מזה שני עשורים בבית החינוך “כרמל זבולון”. הלב והאהבה היו המובילים בבחירותיה המשמעותיות, ובגיל שבו חששה כי יתמו חייה פרצה כתיבתה. כתיבה מגובשת של פרוזה שהובילה לשירה בשלה הבאה מכאב אובדן אביה. היא חיפשה סימנים שהותיר, ומתוך הקשבה פנימית בתוכה מצאה את החיבור

נרקיס באגם – כרמית רינצלר שְׁמַעתֶּם פַּעַם עֵץ בּוֹכֶה? עֵץ… רַב הַשָּׁנִים, הֶאֱרִיךְ חַיִּים… אַךְ בָּנָיו הֵם עֲנָפָיו שֶׁהוֹתִירוּ אוֹתוֹ עֵירֹם בְּחֶבְיוֹנָיו. הָאֲדָמָה חֻמָּהּ אָסְפָה אֶת דִּמְעוֹתָיו, הִסְפִּיגָה הִטְמִיעָה אֶל חֵיקָהּ הָרָחָב, אֶל שְׂדֵה הַגַּעְגּוּעִים שֶׁל לֵילוֹתָיו וְיָמָיו עוֹלָמוֹ שֶׁחָרַב נרקיס הפריחה, המהות שנשכחה על נרקיס באגם של כרמית רינצלר שירה היא צָמָא לעולם אחר, שירה היא דרכנו לחפש את

מאמץ מסלול מחדש – אברהם מטקוביץ הַמִּלִּים הַיָּפוֹת הֵן כְּמוֹ הַדְּבַשׁ מְתוּקוֹת לַנֶּפֶשׁ בְּרִיאוֹת לַגּוּף זהו ספרו השלישי של המחבר אברהם מטקוביץ, מהנדס במקצועו, שחומק אל הכתיבה בשלושת נתיביה: השירה, הפרוזה והתרגום. כתיבתו של אברהם היא כתיבה ישירה וקולחת, ומאחוריה עומדות דעות ומחשבות מרחיבות אופקים. ” בספרי הצנוע אני מבטא את התהליך שהתרחש אצלי. נאלצתי לאמץ “שינוי מסלול” בעיסוקי המרכזי

נשימת פרחי הבר- נגה אורנשטיין סולודר “כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה כָּל כָּךְ קְטַנָּה וּצְנוּמָה הִתְכַּרְבַּלְתִּי כְּכַדּוּר קוֹצִים שֶׁיִּתֵּן לִי    הֲגָנָה . וְלֹא הִרְשֵׁיתִי אֵלַי לָבוֹא לֹא הִרְשֵׁיתִי לַחְדֹּר מִבַּעַד לַחוֹמָה כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה קְטַנָּה…” נגה אורנשטיין סולודר נולדה ב 4.11.1955 בפתח תקווה. זהו ספר שיריה הראשון היוצא לאור. ילדותה עברה בפתח תקווה , נעוריה בפנימיית “הדסים” בשרון ולחוף ימה של תל אביב. גדלה

אנתולוגיה שערכה שושנה ויג לכבוד יום האישה הבינלאומי 2016 59 יוצרים משתתפים באנתולוגיה.

סיפורה של שושנה ויג הוא סיפור על מחיר התקומה. אנו ערים לשכול של ההורים, אך לא מודעים דיינו לאחים השכולים, שהנטל מכריע אותם לאחר האבדן של האח. הכותבת נקלעת למפגש של אחים שכולים, החופרים יחד באותה מנהרה הסוגרת עליהם, ומקווים יחד לראות את האור. כבר בפתח הסיפור אנו מבינים, שיש כאן מציאות שכופה את עצמה על הכותבת, והתיאור נותן לכול,

כאן ועכשיו – חיה מגנר ואני כתבתי שיר אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֶת מִלּוֹת הַשִּׁיר אֲנִי זוֹכֶרֶת רַק אֶת מַה שֶּׁהִשְׁאִיר אַכְזָבָה מְתֻבֶּלֶת בְּעֶלְבּוֹן מִבִּקֹּרֶת שֶׁנִּתְּנָה בְּלִי חֶשְׁבּוֹן עַל יְדֵי מוֹרָה צְעִירָה שֶׁאֶת נִשְׁמָתִי דָּקְרָה וְאֶת קְרִיאָתִי עָצְרָה עַד שֶׁנִּהְיֵיתִי מוֹרָה