ספרים

ספר שירים חדש לציפי הראל, "איך זה שהמים שקטים". זהו ספרה הראשון. הראל כתבה מגיל צעיר ופרסומה הראשון היה בשנות השמונים של המאה העשרים באנתולוגיה לשירה צעירה. היוצרת כותבת שירה ופרוזה, עורכת ושותפה לכתב העת "בגלל". יצירותיה התפרסמו לאורך השנים בכתבי עת ובאנתולוגיות. על גבי כריכת הספר הציור "נוף עם נפילת איקרוס" (1558) מאת פיטר ברויגל האב. על דש הספר

"תַּבְטִיחִי לִי, אִמָּא, שֶׁמּוֹתִי לֹא יִהְיֶה לַשָּׁוְא." כָּךְ בִּקֵּשׁ שְׁמוּלִיק מֵאִמּוֹ תָּמָר בַּשִּׂיחָה הָאַחֲרוֹנָה. הֵם דִּבְּרוּ עַל הַמָּוֶת שֶׁהוּא לֹא כָּל־כָּךְ נוֹרָא וְהַנְּשָׁמָה חַיָּה תָּמִיד. בְּאוֹתוֹ עֶרֶב הוּא יָצָא לְבַלּוֹת עִם חֲבֵרוֹ מִיַּלְדוּת שֶׁהִבְטִיחַ שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה וְיִנְהַג  שִׁכּוֹר. רַק הִבְטִיחַ… הַסֵּפֶר הוּא סֵפֶר שִׁירָה פְּרִי מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל גַּיְא רֶגֶב שֶׁעַל פִּי צִיּוּרֶיהָ שֶׁל תָּמָר גַּרְגִּיר הִתְחַבֵּר לַנְּשָׁמָה שֶׁל שְׁמוּלִיק וְהֵם

כְּשֶׁאַגִּיעַ אֶל פִּסְגָּתְךָ הַר הַמִּלִּים אַל נָא תְּלַגְלֵג עַל מִלּוֹתַי וְאַל תְּגַלְגְּלֵנִי מַטָּה בְּטֶרֶם אוֹרִיד שִׂיחִי וְאֶתְוַדֶּה עָלַי וְעַל הַשְּׁמוּרִים בְּעֵינַי. מְעַט מְעַט וַאֲפַזֵּר אַבְקַת מַחְשְׁבוֹתַי לְהַרְאוֹת בָּאֵי עוֹלָם מָה אֲנִי וּמַה חַיַּי. וְאִם בְּמִלּוֹתֶיךָ פָּגַמְתִּי אַל תֵּפֶן אֶל פְּשָׁעַי וּמַעֲלָלַי כִּי נוֹלַדְתִּי אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לִי. גבריאל דבוש, נשוי ומתגורר בהרצליה עם רעייתי וילדיו זהו ספרו הראשון.

מֵעוֹלָם לֹא הֵבַנְתְּ מָה עָמְקָה הַתְּהוֹם כְּמוֹ בָּרֶגַע בּוֹ נִזְכַּרְתְּ שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת שָׁלַחַתְּ לְעַצְמֵךְ אִגֶּרֶת וְעַד אוֹתוֹ יוֹם טֶרֶם קִבַּלְתְּ אוֹתָהּ היא משוררת ומתרגמת תושבת ירושלים.

אורית מרטון נולדה בקיבוץ גת בשנת 1966. במהלך הלידה נפגעה במוחה ומאז היא סובלת משיתוק מוחין קשה. את עשרים ושמונה השנים הראשונות לחייה עשתה עם הוריה בקיבוץ גת, שבו גם השתלבה בכיתת בני גילהּ. סיימה י"ב כיתות ואף זכתה בתעודת בגרות. מגיל עשרים ושמונה מתגוררת במעון נכים בנתניה. כל חייה הם מאבק מתמיד בין השכל, שלא נפגע, לבין הגוף המרותק