ספרים

״את יכולה תמיד להעיר אותי״ חוה שחם השירה של חוה שחם היא שירת נפש, שעוסקת במערכות יחסים בשלושה מישורים מרכזיים. החוט המחבר ביניהם: יחסיה עם עצמה, יחסיה עם בן זוגה ויחסיה עם הוריה. במישור החבוי יחסיה עם תקוותיה ואכזבותיה, עם בחירות ועם הימנעות. השירים הם דיבור פנימי אמיץ ומישיר מבט אל תמונות ורגעים צרובים בזיכרונה ואל תחושות של געגועים אהבה,

ספרה ה-17 של שושנה ויג טווה חוטים של חמלה בין שלושה מעגלים בחייה של הדוברת: המעגל המשפחתי, המעגל האישי-רומנטי והמעגל, שעיקרו התבוננות פואטית על חיי האסירים בבית-הסוהר בו שירתה בעבר כמורה. מקורה של החמלה, שהיא התימה המרכזית בספר, הוא סוד פנימי מואר, שהדוברת מעמיקה חקור, כדי להוציאו מן הכוח אל הפועל, כפי שבא לידי ביטוי בשיר הנושא את שמו של

אין זה משנה מי אתה / שושנה ויג ואוואל אחמד איברהים זוהי תקופה מאתגרת מאוד מבחינה בין לאומית. התאוצה של ההתפתחות הטכנולוגית הנגישה אותנו למקומות שלא היינו מגיעים אליהם. הכרנו אנשים מקרוב וגם מרחוק. ידידויות חוצות גבולות וחוצות יבשות נוצרו בימים אלה של סגר עולמי. הגבולות בין המדינות ובין הפרטים באנושות טושטשו. לא משנה מאין אתה כולנו נכנסנו לבידוד בשל

שירת הנוגה הנסתר ספר הביכורים "קחי נשימה, כתבי" לנגה סוירי מבטא את עולמה הפנימי של יוצרת שבחרה לצאת לאור מתוך הבשלה והשלמה עם השינויים שהתחוללו בעולמה. היא עוזבת את העיר ועוברת לאזור כפרי. היא מתחברת בשיריה למהות שהיא החביאה שנים רבות. בין השיטין אנו נסחפים אחר מסע אישי, פנייה של המשוררת אל האני הפנימי שלה, חשיפה התשוקה לשינויים: שירה שהיא

סוסים רעבים מחייכים לשמש / רעיה המאיר  מתוך הספר מחשבות / רעיה המאיר מַחְשָׁבוֹת נִפְלָטוֹת עִם הַגֵּאוּת בְּחוֹף נְתַנְיָה כְּמוֹ צְדָפִים הַנֶּחְבָּאִים בַּחוֹל הָרַךְ מִי אֲנִי? מָה אֲנִי? עֲגִילֵי זָהָב מְשֻׁבָּצִים אַבְנֵי יַהֲלוֹם שְׁעוֹן סַיְקוֹ מְדֻיָּק שֶׁבּוֹ אֲנִי מַחְלִיפָה רְצוּעָה בְּכָל שָׁנָה וְשׁוּב שׁוֹאֶלֶת מֵחָדָשׁ מִי אֲנִי?  על הספר "סוסים רעבים מחייכים לשמש" ספרה הרביעי של המשוררת רעיה המאיר, תלמידתה

כשלא יהיה על מה לחלום   – אבי דבש השירים של אבי דבש מבטאים חיפוש אחר מקורותיו, אחר שורשי זהותו. במראות ובחוויות שהוא חווה, הוא מגלה סמלים המבטאים את מהותו. הוא מדייק באמירותיו, אוסף בקפידה את החלקים פרט לפרט כדי להגיע אל השלֵם, אל השיר שהוא הביטוי הלשוני הגבישי. המעשׂה השירי מתברר כהתבוננות מורכבת, ולא כהצצה רגעית וחולפת במראות הנגלים לו.