ספרים

שקד דלילה שפירא נולדה בכרמל, בחיפה, מתגוררת בקרית־חיים. משוררת, כותבת סיפורת, ציירת, אוצרת מוזאולוגית, בעלת תואר ראשון באומנות יצירה ובלימודי ארץ־ישראל, לימודי מוזאולוגיה ואוצרות. בעלת תואר שני בכתיבה יוצרת, אוניברסיטת־חיפה. חובבת טיולים אתגריים בארץ ובעולם. מדריכה לכתיבה יוצרת. להתקשרות: shakedshapira@gmail.com   054-6090504

פולמוס דליה אלבלינג יערה בן־דוד יאיר בן־חור זיו בן־פורת שולה ברנע נעמי גוטמכר דין הסנאר אידית וידמן מיכל זֹהר בלפור חקק הרצל חקק בעז מילר יהודה ניב מלכה נתנזון חיים ספטי אורה עשהאל פנינה פרנקל ענת קוריאל ראובן שבת שי שגב סיון שיקנאג'י

שׁוּב וְשׁוּב מַסָּע זֶה מְעוֹרֵר אֶת שֶׁשָּׁכַחְתִּי אַךְ הַלֵּב עוֹדֶנּוּ זוֹכֵר. מִפְגָּשׁ עִם צִבְעֵי הֶעָבָר עִם רֵיחוֹת הָאֶתְמוֹל הַמֻּכָּר עִם אוֹתָם מְקוֹמוֹת, נוֹפִים וּמַרְאוֹת עִם אוֹתָם אֲנָשִׁים וְאוֹתָן הַדְּמֻיּוֹת. מִפְגָּשׁ עִם צְלִילִים וְקוֹלוֹת מֻכָּרִים עִם אֲמִירוֹת וּמִשְׁפָּטִים שְׁגוּרִים.    כַּמָּה עָמֹק מִצְטַלְצֵל כַּמָּה רָחוֹק מִזְדַּחֵל זִכָּרוֹן מֵעֵין זֶה אוֹ זֶה. ספרה החדש של אסתי קושמרו – אברהם הוא מסע חיים שלה כבת

משוררות כותבות בעת מלחמה צוק איתן 2014

משה גרנות: "השמות שמורים במערכת"- סוגה חדשה? ראובן שבת: פתחו את המנעול יוסף כהן אלרן: להשיב את האהבה יחזקאל מוריאל: הקשר הגורדי של מכתבי האהבה יהודית מליק-שירן: כמו רקדני באלט אדלינה קליין: האהבה אסורה במערכת חיה בנצל: השמות נישאים ברוח תמי לבנת מלכה: סיפור אהבה רטרו מנחם מ.  פאלק: המאמר שמור במערכת, התווים החדשים של ריקוד טנגו  ספרותי מנחם מ.

ספר ראשון שכתבה ברכה ויס ההקדמה לספר "בוכה במסתרים" הקדמה לפני כשנתיים התעורר בי הרצון להעביר אל הכתוב זיכרונות מילדותי, להגן עליהם מן השכחה. וגם קם בי הרצון להבין את הילדה שהייתי, להביט בה מקרוב. נדמה שהסרט של שנותיי הראשונות חלף מהר כל כך. עכשיו התפניתי לבדוק אותו לעומק. אולי אני מושפעת מן העידן המודרני, עידן המצגות שניתן להאט את

הערת המחבר לא זכיתי לקבל הערות ממוקדות על האסופה הראשונה. רק אחת תפסה את עיניי, שכן תואמת היא את הרגשתי: "עדיף לך לכתוב פרוזה, כך תהיה יותר חופשי להתבטא ולא טרוד בענייני מבנה וחריזה." כהרגלי הרהרתי בנושא, ואומנם מצאתי שאני משקיע את רוב הזמן בעת כתיבת שיר, בשמירה על המבנה, המנגינה, המצלול והחריזה, בתקווה לא לאבד בדרך את המוטיב העיקרי

דבר העורכת לפניכם אסופת יצירות מאת משוררות וסופרות, ציירות וצלמות, שמבטאות את עולמה של האישה עכשיו, בישראל 2015. היצירות נאספו בעקבות קול קורא שהתפרסם על הקיר באתר הפייסבוק שלי. בעקבות ההיענות הרבה, ריכזתי באסופה זו יוצרות מוכרות לצד יוצרות שזוהי להן חשיפה ראשונה. כרבים אחרים, אף אני תופסת יצירה כהזמנה לפגישה בין היוצר לבין הקורא או הצופה. יצירת אמנות מזמינה התבוננות